תפוז דם סנגוויני
תפוז דם סנגוויני ידוע בצבעו האדום העמוק ובטעמו המתוק-חמצמץ הייחודי. הסנגווינלי זקוק לקרה על מנת לפתח את צבעו המיוחד – בלעדיה יישאר כתום.
מושלם למיץ תפוזים אדום במיוחד
מידע
| טווח גובה | 3-6 מטר |
| מידת הצמח | L , M , S |
| אופי עלווה | ירוק עד |
| דרישות שמש | שמש |
| שם בוטאני | Citrus sinensis |
| אזורים מיוחדים | מתאים למישור החוף, השפלה ולהר הנמוך |
תיאור
תפוז דם סנגוויני Sanguinelli מגיע מספרד.
הוא ידוע בצבעו העמוק ובטעמו המתוק-חמצמץ הייחודי. תכולת המיץ גבוהה, טעמו עמוק, קרוב במאפיינים לתפוז דם מורו.
בשרו של הסנגוויני כתום עם מספר פסים בצבע דם, והוא מכיל זרעים רבים. הצבע הבולט בבשר ובקליפה נובע מאנתוציאנינים, פיגמנטים המצויים גם בתות ובפטל.
מנת שיווצרו הפסים האדומים הסנגווינלי זקוק לקרה – אחרת יישאר כתום.
הסנגוויני גדל לעץ קטן עד בינוני ובניגוד למרבית ההדרים הוא חסר קוצים. הוא מתאים לגידול בגינות ביתיות ואף בעציצים.
תפוז הסנגוויני מניב מאוחר לעונה, מסוף ינואר ועד סוף מאי והוא עמיד יחסית למחלות ומזיקים.
תנאי גידול:
אור: שמש מלאה.
השקיה: השקיה עמוקה וסדירה, תוך מתן זמן לניקוז בין ההשקיות.
אדמה: אדמה מנוקזת היטב ועשירה בחומר אורגני.
דשן: דישון באופן קבוע במהלך עונת הגידול.
תפוזי הדם מתחלקים לשני סוגים:
זנים בצבע אדום עז, לעיתים כהה מאד, שמקורו באנתוציאנינים (השם אולי מפחיד אבל הם דוקא נוגדי חמצון בריאים מאד). דוגמאות: שמוטי דם, סנגווין (סנגווינלי), מורו. זנים אלה מייצרים את האנתוציאנינים, כלומר את הצבע האדום העז, בתגובה לקור. אם אין מספיק קור אז מקבלים תפוזים בצבע ובטעם דומים לתפוזים רגילים.
תפוז דם שלא מקבל גוון אדום כדאי להשאיר על העץ ככל שניתן לתוך חודשי החורף, כך שהקור יגרום ליצור האנתוציאנינים. בחורפים חמים יחסית, או כאשר העץ שתול במקום מוגן מקור, יתכן שיתפתחו מעט אנתוציאנינים או בכלל לא.
זנים בצבע אדום-ורוד, שמקורו בקרוטנואידים (גם הם נוגדי חמצון בריאים). דוגמא: קרה-קרה. זנים אלה לא תלויים בקור כדי לפתח את הקרוטנואידים ואת הצבע. מצד שני הצבע שלהם פחות מרשים, למרות שמבחינת טעם וערכים בריאותיים הם שווי ערך לתפוזי דם הכהים יותר.
עוד שתילים של תפוזי דם שאנחנו מגדלים – תפוז דם מורו, תפוז דם קרה קרה
מוצרים קשורים
