1501,200

עץ המנגו הוא עץ טרופי שמקורו בהודו ודרום אסיה המנגו נפוץ בגינות ובמטעי הארץ וננטע לראשונה בארץ לפני כ 70 שנה בלבד.

המנגו הוא עץ גדול אם כי גדל בצורה די איטית בשנותיו הראשונות, הוא מגיע לגודל של עץ גדול בשנתו העשירית ואילך, רבים האנשים שמחפשים עץ מנגו ננסי ואכן יש כמה עצים ננסיים שהם קרובי משפחה של המנגו (דוגמאת האמברלה) אך הטעם האהוב והפרי הגדול מופיעים רק בעצי מנגו רגילים כמו שאנחנו מכירים. ניתן לעצב את המנגו ע"י גיזום כעץ קטן ואם הגיזום יתבצע בזמן הנכון אנחנו יכולים לגדל כל מנגו כעץ נמוך בגובה של 3-4 מטרים.

אחד הדברים המשמעותיים ביותר בעץ מנגו הוא הכנה (מערכת השורשים) עליה מורכב המנגו- הכנה צריכה להיות חזקה ומשפיעה על עמידות העץ למחלות ולמזיקים,על כושרו לקלוט חמרי מזון ומים מן האדמה,עמידותו לתנאי קרקע שונים, עוצמת הצימוח וכמות הפרי על העץ. עץ מנגו שמורכב על כנה טובה יהיה חזק יותר וידרוש בעתיד פחות טיפולים. (שימו לב שכנה טובה מייקרת את עלות השתיל).

הדבר המשמעותי השני הוא הרוכב, כלומר זן המנגו, רוב הזנים הנמכרים היום הם ללא סיבים או בעלי סיבים מועטים והזנים מובדלים אחד מהשני בטעם הפרי, גודלו ,צבעו, צורתו ובזמן ההנבה שלו. זן המנגו הפופולארי ביותר בארץ נקרא מיה, הוא המוקדם מבין הזנים, כמעט ללא סיבים ואהוב ביותר על החיך הישראלי. אליו מצטרפים עוד זנים שנפוצים במטעים דוגמאת השלי, הטומי, הקיט וההידן ומצטיינים בעיקר בתכונות החיצוניות שלהם שהופכת אותם למבוקשים בשווקי אירופה.

לעץ המנגו אין שורשים אגרסיביים והשורשים שלו הם שיפודיים, כך שניתן לטעת אותו בגינה ללא סכנה לנזק משורשיו, לעומת זאת היונקות (השורשים ששותים מים) נמצאות קרוב לפני הקרקע ומומלץ להשקותו בחודשים החמים באופן יום יומי כדי לקבל פירות טעימים בשפע ולשמור על עץ בריא, יחד עם זאת, בעיקר באדמות כבדות יש להימנע ממצבים של עודף מים במנגו שכן העץ יכול לסבול מרקבון צוואר השורש ומפטריות שונות.

אנחנו במשתלה מוכרים גם זנים מיוחדים - נאם דוק מיי Nam doc mai ועוד.

למנגו יש מגוון של מחלות ומזיקים שעלולים לפגוע בו אך עדיין נחשב לפשוט וקל לגידול.

 

נקה