פסיפלורה משובחת

הפסיפלורה היא צמח מטפס הנקרא בעברית שעוונית נאכלת (תמיד בעברית זה פחות מגרה…). בעולם יש אלפי סוגים של פסיפלורה, בארץ הרבה פחות, אבל אפשר לחלק את הפסיפלורה לשני סוגים עיקריים – זנים צהובים וזני סגולים. הפסיפלורה נפוצה מאוד בארץ בגינות פרטיות וזאת משום שהיא גדלה מהר, ומניבה פירות טעימים ונחשקים בקרב הקהל הישראלי. שתיל הפסיפלורה גדל בקצב מסחרר כך שאין משמעות לגודל השתיל (כל גודל מעל 30 ס”מ יעשה את העבודה באותה מהירות כמו שתיל של 2 מ’).

אנחנו מחזיקים במשתלה פסיפלורה מזן: Passion dream, זהו זן מתוק שפותח בישראל.

פסיפלורה גדלה בשמש במהירות רבה ומטפסת על גדרות עצים וסככות בעזרת קנוקנות (מעין ענפים דקים בצורת קפיץ), כך שהיא חייבת משהו להתלפף סביבו ולא תצליח לטפס על קירות או משטחים חלקים. צריך לקחת בחשבון שהפסיפלורה גדלה בשכבות כל שנה השכבה התחתונה מתייבשת ועליה צומחת שיכבה חדשה, מה שהופך את הפסיפלורה לכבדה מאוד אחרי שנתיים כך שעלינו לספק לה מקום חזק שעליו תוכל לטפס מבלי למוטט לנו את הסככה אות את הגדר. כעבור 3-4 שנים בממוצע הפסיפלורה מתה ויש להחליף אותה. לפסיפלורה אין מערכת שורשים גדולה לכן מומלץ להשקות אותה לעיתים תכופות ולוודא לפני כן שיש ניקוז טוב במקום הנטיעה (שלא תהיה בבריכת מים).

את הפסיפלורה מכינים בארץ בעיקר מזרעים, מה שגורם לעיתים לפסיפלורות שנותנות פרי חמוץ, חלול וחלש באופן כללי ומצד שני מאפשר למשתלות למכור שתילים זולים. תמיד כדאי לשאול ליתר ביטחון ובהתאם למטרה שלשמה אתם רוצים לשתול פסיפלורה.

לנו יש שתילי פסיפלורה מהשרשות, כלומר זהים למקור, של זן בעל פרי סגול, גדול, ריחני וטעים. מנסיוננו שיחי הפסיפלורה מהזן הזה מניבים 6-8 שנים, ולפעמים יותר.

חשוב! את הפסיפלורות הבשלות אוספים מהקרקע ולא קוטפים ישירות מהצמח, כשהפרי נשר לקרקע זה סימן לכך שהוא צבר מספיק סוכר ונוזלים והוא בשל למאכל.

חלקי הצמח של הפסיפלורה משמשים רבות ברפואה הקונבנציונלית. מיץ הפרי עשיר בויטמינים ובנוגדי חימצון ונמצא יעיל בטיפולים למניעת ולהריגת תאים סרטניים. ברפואה העממית משתמשים לרוב בחליטות או מיצוי של עלים, קליפות ופרחים לטיפול באסטמה, בנדודי שינה, בדיכאון, באלרגיה, ולהרגעה כללית.

אנחנו מגדלים במשתלה גם פסיפלורה אדומה וגרנדילה