1502,000

מקורו של התבלין הנפוץ בג'מייקה, שם הוא מככב ונפוץ בכל מטבחי הקרביים, הפלפל האנגלי נקרא גם אולספייס בארצות אירופה וארה"ב כי הוא מזכיר שילוב של כמה תבלינים יחד (קינמון, ציפורן, אגוז מוסקט) בארץ, התבלין מוכר וידוע ומשתמשים בו בכל מטבח עדתי כמעט - האשכנזים מחמיצים וכובשים איתו דגים וירקות, המזרחיים-אורז ובשר, בכל תערובת ראס אל חנות או בהרט יש בד"כ פלפל אנגלי טחון, ותמיד נכיר אותם בתור "הגרגרים שנראים כמו פלפל שחור אבל גדולים יותר ויש להם ריח אחר" (ציטוט ישיר).

אנחנו מגדלים שתילים של פלפל אנגלי כבר 15 שנה בערך, העצים מצליחים יפה בכל מיני מקומות בארץ, ללא טיפולים מיוחדים.

שיחי הפלפל האנגלי עמידים ולא נתקפים כלל ע"י מזיקים או מחלות, העץ מגיע לגובה של עד 3 מטרים, בעל עלי ירוקים בהירים יחסית ודי גדולים, ענפים מסועפים ופריחה לבנבנה אדירה וריחנית מאוד. עצי הפלפל האנגלי מתחילים לפרוח בגיל 8-10 ויכולים להיות זכריים או נקביים (רק הנקבה נותנת פירות). את הפירות מתסיסים בשמש ואז מייבשים היטב ומתשתמשים כרגיל, אבל היופי והיתרון בלגדל עץ פלפל אנגלי לבד הוא השימוש בעלים. מספיקה נגיעה עדינה בעלה כדי שפרץ תבלינים ינשוך אתכם באף, מספיק קיצוץ או טיגון קל והתבשיל מתובל, אפשר לזרוק למנגל כמה עלים שיעשירו את הבשר שאתם צולים בעשן מתובל ואפילו כוס תה עם עלה של אולספייס תהיה מדהימה ומיוחדת כפי שאף כוס תה לא הייתה מעולם - מומלץ במקרים של הצטננות!

נקה

מידע נוסף

שם בוטאני

טווח גובה

דרישות תאורה

,

אופי עלווה

קצב צימוח

עונת הנבה

שימושים

,

עמידות

גודל

, , ,