1001,500

עץ הגויאבה הגיע לארצינו בשנות העשרים והיה נפוץ יותר כעץ נוי משום שטעמם המוזר והחדש של הפירות היה זר לרוב יושבי הארץ מלבד לערבים שחלקם הכיר את מיץ הפרי ממצרים וכך חלפו עוד עשרים שנה בערך עד שהוקמו מטעים מסחריים ראשונים.

עץ הגויאבה הוא עץ סובטרופי בעל גזע פיסולי מרשים וצבעוני. הוא עץ חזק שעל אף שנותיו הרבות בארץ המזיקים המקומיים שלנו לא תוקפים את העץ או את העלים, פריחת הגויאבה לבנה ויפה ובחורף כשחלק מהעלים נושרים (גויאבה היא לא עץ נשיר!) העלים שלא נשרו יהפכו לעיתים לאדמדמים בגלל הקור. יש לגזום את עץ הגויאבה כל שנה על מנת לשמור את העץ נמוך ועל מנת לקבל ענפים חד שנתיים רבים עליהם יצמחו פירות גדולים ויפים.

פירות הגויאבה מבשילים בבת אחת בתקופה קצרה ונופלים על האדמה כך שמי שמאוד אוהב גויאבות יאלץ לאכול הרבה מהן ובבת אחת לפני שיתקפו ע"י זבוב הפירות (יש מלכודות טובות אפילו אורגניות- תשאלו אותנו) ולפני שיפלו על האדמה. שתילי גויאבה לא סובלים ממחלות או מזיקים כלשהם כך שאפשר לגדל אותם בצורה אורגנית בקלות והם לא מצריכים טיפולים מיוחדים כלל. הזן העיקרי של גויאבה לבנה שאנו מוכרים הוא גויאבה בן דב המצטיינת בגודל וטעם נפלא. כמו כן אנחנו מגדלים גם גויאבה תאילנדית לבנה.

למי שכל כך אוהב גויאבות אבל לא רוצה את הבאלגן או הריח נמליץ על גויאבה קאס, גויאבה ארגמנית, גויאבה ננסית, גויאבה תותית אדומה / צהובה.

פירות הגויאבה בריאים מאוד ועשירים במיוחד בויטמינים ומינרלים.

נקה