המנגו הוא עץ גדול אם כי גדל בצורה די איטית בשנותיו הראשונות, הוא מגיע לגודל של עץ גדול בשנתו העשירית ואילך, רבים האנשים שמחפשים עץ מנגו ננסי ואכן יש כמה עצים ננסיים דומים למנגו (דוגמאת האמברלה) אך הטעם האהוב והפרי הגדול מופיעים רק בעצי מנגו רגילים כמו שאנחנו מכירים.
ניתן לעצב את המנגו ע”י גיזום כעץ קטן ואם הגיזום יתבצע בזמן הנכון אנחנו יכולים לגדל כל מנגו כעץ נמוך בגובה של 3-4 מטרים.
איך ומתי גוזמים עץ מנגו? את המנגו גוזמים מיד כשהוא מסיים לתת פירות. לא מומלץ להתעכב כי צריך לאפשר לו זמן להוציא ענפים חדשים וגם להקשיח אותם לפני החורף.
יש לגזום בצורה כזאת שתמיד ישארו ענפים עם עלים על העץ. במידה וחשפנו את הגזע לשמש יש לצבוע את הגזע בלובן עצים. מומלץ לראות סרטוני הדרכה על הלובן וגיזום המנגו במדריכים שלנו .
אחד הדברים המשמעותיים ביותר בעץ מנגו הוא הכנה (מערכת השורשים) עליה מורכב המנגו- הכנה צריכה להיות חזקה ומשפיעה על עמידות העץ למחלות ולמזיקים,על כושרו לקלוט חמרי מזון ומים מן האדמה,עמידותו לתנאי קרקע שונים, עוצמת הצימוח וכמות הפרי על העץ. עץ מנגו שמורכב על כנה טובה יהיה חזק יותר וידרוש בעתיד פחות טיפולים. (שימו לב- כנה טובה מייקרת את עלות השתיל).
הדבר המשמעותי השני הוא הרוכב, כלומר זן המנגו, רוב הזנים הנמכרים היום הם ללא סיבים או בעלי סיבים מועטים והזנים מובדלים אחד מהשני בטעם הפרי, גודלו ,צבעו, צורתו ובזמן ההנבה שלו. זן המנגו הפופולארי ביותר בארץ נקרא מיה, הוא המוקדם מבין הזנים, כמעט ללא סיבים ואהוב ביותר על החיך הישראלי. אליו מצטרפים עוד זנים שנפוצים במטעים דוגמאת השלי, הטומי, והקיט
לעץ המנגו אין שורשים אגרסיביים והשורשים שלו הם שיפודיים, כך שניתן לטעת אותו בגינה ללא סכנה לנזק משורשיו, לעומת זאת היונקות (השורשים ששותים מים) נמצאות קרוב לפני הקרקע ומומלץ להשקותו בחודשים החמים באופן יום יומי כדי לקבל פירות טעימים בשפע ולשמור על עץ בריא, יחד עם זאת, בעיקר באדמות כבדות יש להימנע ממצבים של עודף מים במנגו שכן העץ יכול לסבול מרקבון צוואר השורש ומפטריות.
במשתלה מגדלים גם זן מיוחד ,תאילנדי, נאם דוק מיי Nam doc mai
